› CBT
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) הינה שיטת טיפול למגוון הפרעות פסיכולוגיות כגון: דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. קוגניציות הן מחשבות המשקפות את תפיסותיו של הפרט ובעלות השפעה משמעותית על רגשותיו. הטיפול מדגיש את התפקיד החיוני של מחשבותיו של הפרט בהשפעה על תפיסותיו והתנהגויות שהוא מסגל לעצמו.
תפקידו של המטפל הוא לסייע באיתור ובשינוי קוגניציות לא סתגלניות של המטופל, על מנת לשפר את איכות חייו ולהסיר מחשבות שגויות אשר מהוות מכשול עבורו. בטיפול CBT המטפל הינו שותף פעיל לתהליך הטיפולי ומנחה את המטופל לעבר השגת יעדים אשר הוגדרו מראש תוך חיזוק תחושת השליטה שלו. אפקטיביות הטיפול מוגברת על ידי תרגול הטכניקות הנרכשות גם מחוץ לחדר הטיפול.
CBT - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי חובק בתוכו מספר שיטות טיפול שונות כמו:
- טיפול בחשיפה (Exposure therapy)
- דה-סנסיטיזציה שיטתית (systemic desensitization)
- טיפול חיסון בפני לחץ (stress inoculation Therapy)
- טיפול קוגניטיבי (cognitive therapy)
- טיפול עיבוד קוגניטיבי (cognitive Processing Therapy)
- אימון באסרטיביות (Assertiveness Training)
- ביופידבק ואימון בהרפיה (biofeedback and Relaxation Training).
הטכניקות השונות מדגישות היבטים שונים של ההליך הטיפולי, והוכחו כיעילות לטיפול בהפרעות חרדה כולל בהפרעת חרדה פוסט טראומטית (PTSD) .
טיפול בחשיפה מתחיל בבניית היררכיה של מצבים מאיימים עבור המטופל. בהמשך, על המטופל להתמודד עם מצבים אלו, במציאות (in vivo) או דרך דמיון (imaginal exposure), למשך פרק זמן ממושך במטרה לחוות את הירידה ברמת החרדה עד להכחדתה. הכחדה זו תוביל להפסקת הימנעות המטופל מן הגירוי המאיים. טיפול זה לרוב מערב היבטים נוספים בטיפול כמו חינוך פסיכולוגי או הרפיה ונמצא כשיטת טיפול יעילה ביותר עבור PTSD.
בשיטת הדה-סנסיטיזציה השיטתית, לאחר בניית ההיררכיה, החשיפה מוצמדת לתגובת הרפיה, עקב חוסר ההתאמה בין תגובה זו לתגובת החרדה העולה בעקבות החשיפה לגירוי המאיים. נמצא כי חשיפה in vivo יעילה יותר בטיפול זה מאשר חשיפה בדמיון.
טיפול נוסף אשר נמצא יעיל הוא טיפול חיסון בפני לחץ אשר נועד להקנות למטופל שליטה טובה יותר בחרדה באמצעות אימון בהרפיה, נשימה, עצירת מחשבות, דיאלוג עצמי מודרך ומשחקי תפקידים, ובכך להפחית התנהגויות של הימנעות.
טיפולים אחרים מדגישים את ההיבט הקוגניטיבי כגון טיפול קוגניטיבי וטיפול עיבוד קוגניטיבי.
הטיפול הקוגניטיבי מניח כי הפרשנות אשר המטופל נותן לאירוע היא המובילה למצב רוחו והיא נוצרת בעקבות הקצנת הסיטואציה הטראומטית. הטיפול שואף לזהות מחשבות אוטומטיות מוחרפות והחלפתן במחשבות אדפטיביות והגיוניות יותר.
טיפול העיבוד הקוגניטיבי משלב בין טיפול בחשיפה לטראומה וטיפול קוגניטיבי המאמן את המטופל בהתמודדות עם מחשבות או רגשות לא אדפטיביים שנוצרו בעקבות הכללת אירועי הטראומה למצבים אחרים.
בשיטת האימון באסרטיביות, מניחים כי תגובות אסרטיביות יכולות לנטרל את תגובת הפחד, בדומה לתגובות הרפיה. בשיטה זו, דרך שילוב בין טיפול קוגניטיבי במטרה לזהות קוגניציות לקויות ומשחק תפקידים, המטופל לומד להיות אסרטיבי בבקשת סיוע, בשחזור הטראומה, ובתיקון מידע שגוי.
לבסוף, שיטות ההרפיה והביופידבק בטיפול ב-PTSD מאפשרות למטופל להפחית תגובות עוררות פיזיולוגית גבוהות הנלוות למצב החרדה ומתעוררות בעקבות קישור לטראומה עצמה.
שיטת ה-CBT נמצאה כבעלת אפקט טיפולי שווה ערך בהפרעות מסוימות לטיפול תרופתי כדוגמת פרוזאק.
יתר על כן, לא נמצאו הבדלים במדדים מוחיים בין טיפול CBT וטיפול תרופתי, ועל כן סבורים כי יעילותו של הטיפול מתווכת על ידי שינויים בכימיה ומבנה של המוח בין היתר. השיפור המושג במצבו של הפרט נמצא כעמיד לאורך זמן ממושך לאחר הטיפול.
